זה בא בכל התחומים, קניות, סרטים או סתם מה לאכול ומתי, עד כדי כך שלפעמים אני נמנע מראש מדברים שאני עלול להנות בהם אך ורק כדי לא לקבל החלטה.
אבל הבעיה האמיתית היא לא קבלת החלטה, הבעיה היא לא להסתכל לאחור, להפסיק להרהר לגבי מה היה אם.. או למה כך ולא אחרת..
הרהורים שמונעים ממני שלווה זמן רק אחרי קבלת ההחלטה, קשה לי להיות מרווצה ממה שהחלטתי, גם אם זה לא משמעותי.
מחשבה כמו איזה קו אוטובוס לקחת כדי להגיע מהר יותר הביתה יכול להעסיק את המחשבה שלי במשך שעות וכשאני לבסוף בוחר ועולה על האוטובוס, תמיד מציץ מעבר לכתף לראות שאני "מוביל" על האוטובוס האחר ולראות שלקחתי את ההחלטה הנכונה, למרות שהיא כלל לא משמעותית !.

תארו לכם את הקושי שהתמונה מציגה עבורי למרות שזה לא רלוונטי לצערי.